40 חודשי מאסר לתושב ראשל"צ שהורשע במסגרת הסדר טיעון בהתפרצות לבית מתלוננת וביצוע מעשים מגונים בכוח

1.         הנאשם הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בעקבות הליך גישור שהתנהל  בבית משפט זה.

על פי ההסדר, הגבילה עצמה המאשימה לעתור לעונש ראוי של 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת והסנגור יטען כי ניתן להסתפק במאסר לתקופה החופפת את תקופת מעצרו (כשנתיים ימים).

2.         על פי כתב האישום המתוקן, ביום 24.4.10 בשעה 03:00 לפנות בוקר שהתה המתלוננת, ילידת 1944, בבית המגורים בו היא מתגוררת ב xxx בצומת "XXX".

            הנאשם הגיע אל הבית, קרע את רשת חלון הכניסה, פתח את דלת הכניסה תוך שימוש במפתח שהיה בצד הפנימי של מנעול הדלת. מיד לאחר שהתפרץ אל הבית, התנפל על המתלוננת תוך שהוא משכיב אותה על הספה, אוחז בה בידיו ומנסה להוריד את מכנסיה. המתלוננת התנגדה, צעקה, היכתה ושרטה אותו בפניו אך הנאשם לא הרפה ממנה, סתם את פיה תוך שהוא מוריד את מכנסיה עד ברכיה, ונוגע בגופה. הנאשם החל לאונן תוך שהוא מקרב את איבר מינו לפניה ואומר לה למצוץ את איבר מינו, המתלוננת צעקה והנאשם הגיע לפורקן מיני ונמלט מהבית.

לפיכך הורשע הנאשם בעבירה של התפרצות לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין ובעבירה של מעשים מגונים בכוח לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין (מספר עבירות).

3.         הנאשם יליד 1980. לחובתו עבר פלילי מכביד בעבירות אלימות, התפרצות וגניבה וסמים. בחלק מהמקרים עוכבו ההליכים המשפטיים נגדו לאחר שנמצא כי אינו מסוגל לעמוד לדין בשל מחלת נפש ובחלק אחר הורשע ונתן את הדין.

            גם בתיק זה הופנה הנאשם לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית ונמצא כי לא היה חולה בעת ביצוע העבירות וכי הינו כשיר כיום לעמוד לדין.

            מחוות הדעת האחרונה מיום 30.1.12 עולה כי הנאשם כבד שמיעה, מוכר למערכת הפסיכיאטרית כלוקה בסכיזופרניה ובעל אינטליגנציה נמוכה. בעברו אשפוזים על רקע החמרות פסיכוטיות. בבדיקה בסמוך לאירוע נשוא כתב האישום לא גילה סימנים פסיכוטיים או הפרעה אפקטיבית ולא פעל מתוך מצב של מחלה. נמצא כי הנאשם יודע להבחין בין טוב לרע, אחראי על מעשיו וכן מסוגל להביא גרסתו בפני בא כוחו ולעקוב אחר ההליך המשפטי.

            מחוו"ד ועדת האבחון עולה כי הנאשם מתפקד ברמה גבולית שאינה בתחום הפיגור השכלי ובשל קשיים בתקשורת (עקב היותו חירש ובשל שיתוף פעולה חלקי ודל), התקשתה ועדת האבחון לקבוע את מצבו המנטלי ביום ביצוע העבירות.

4.      המתלוננת נכחה באולם בית המשפט עת הושג ההסדר, הביעה הסכמתה לו והעידה על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מאירועי כתב האישום ובהם קושי לישון בכלל ולישון במיטה בפרט, לדבריה ישנה על כורסא, מתקשה להירדם, בכוננות מתמדת, נכנסה לדיכאון, לא תפקדה, נזקקה לטיפול נפשי ופסיכיאטרי ועדיין מטופלת גם בכדורים פסיכיאטריים (הוצג אישור רפואי). לדבריה, סובלת מפחדים, מבריחת שתן, בעקבות אירועי כתב האישום, הפכה שבר כלי.

5.      ב"כ המאשימה  - פירטה בטיעוניה את חומרת המעשים, הפחד והאימה שהנאשם הטיל על המתלוננת, חרף התנגדותה הפיזית וצעקותיה, סתם את פיה ביד אחת והוריד את מכנסיה בידו השניה, נגע בגופה, אונן והגיע לפורקן לאחר שהמתלוננת לא נענתה לדרישתו למצוץ את איבר מינו. בין הנאשם למתלוננת הכרות מוקדמת (אמו של הנאשם היא חברה של המתלוננת) והנאשם הכירה ולא נרתע מלפגוע בה.

ב"כ המאשימה הוסיפה כי אין ליתן משקל למצבו הנפשי, מקום בו נמצא כשיר לעמוד לדין ואף נקבע כי הינו מניפולטיבי.

6.         ב"כ הנאשם - טען כי מדובר בתיק מורכב וגבולי מבחינות שונות הן בשל רמת האינטליגנציה הנמוכה של הנאשם שאינה מוגדרת כפיגור שכלי, למרות שהופנה לועדת אבחון שקבעה זאת, הן בשל מצבו הנפשי, היותו חולה סכיזופרניה כשלעיתים מצבו מחמיר ומחייב אשפוז, גם אם לא נמצא קשר סיבתי בין המחלה לבין העבירות נשוא תיק זה.

            הנאשם מוחזק במב"ן, מאז האירוע מטופל בתרופות ובזריקות, טיפול נוגד פסיכוזה. לכן יש להתייחס אל הנאשם ככשיר הסובל מבעיות נפשיות ויש ליתן לכך משקל מבחינת האשם המוסרי ושליטתו של הנאשם על מעשיו ושיקול דעתו.

            הנאשם נתון במעצר בתנאים קשים מזה כשנתיים. כשמדובר במי שהוא  חירש אילם, אינו דובר את שפת הסימנים וסובל ממחלת נפש, יש בכך כדי להגביר את הסבל והניתוק שחווה הנאשם בכלא.

            הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט, חסך את עדותה של המתלוננת בהודייתו, הפנים ולקח אחריות על מעשיו. כמו כן כתב האישום תוקן באופן משמעותי. בבוא בית המשפט לשקול את הצורך להרחיק את הנאשם מהחברה לתקופה ממושכת, יש להתחשב גם בחוק פיקוח על עברייני מין ובמגבלות שניתן להטיל על פיו, שיש בהם כדי להגן על הציבור מפניו.

7.         הנאשם - הביע צער על מעשיו.

8.         דיון והכרעה

א.        העבירות שביצע הנאשם הן חמורות ומעוררות סלידה ושאט נפש. ניתן לשער את הפחד והאימה שחשה המתלוננת, עת התפרץ הנאשם בשעת לילה מאוחרת, לביתה מבצרה, בו היא חשה מוגנת ובטוחה והחל להפשיטה בכח ובאלימות. המתלוננת, אישה ערירית כבת 68 המתגוררת בגפה, נפגעה נפשית מהנאשם המוכר לה טרם האירוע, ונזקקה לטיפול נפשי ופסיכיאטרי לאחר האירוע, סובלת  גם היום, כשנתיים לאחר הארוע, מפחדים, בריחת שתן ומחוסר שינה. המתלוננת הביעה בפנינו את חששה שמא הנאשם יפגע בעתיד בצעירות ממנה שלא יצליחו להתמודד עם התקיפה, כפי שהיא התמודדה ולכן ביקשה להרחיקו מהחברה לתקופה המירבית. יש בבקשתה זו כדי לבטא את האינטרס הציבורי עליו אנו אמונים.